באר היטב חשן משפט שכ״ג

מהדורה: תורת אמת 357

מקור שולחן ערוך, חושן משפט שכ״ג
1 המקבל שדה מחבירו ולקתה בעומריה. ובו סעיף אחד: החוכר שדה מחבירו בעשרה כורים חטים ולקתה נותן לו מתוכה היו חטין יפות לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה: הגה בד"א שלא שינה אבל שינה כגון שהתנה לזורעה חטין והוא יתן לו שעורים בחכירתו וזרעה שעורים ולקתה אינו נותן לו מתוכה אלא קונה לו שעורין מן השוק טור חכר ממנו כרם בעשרה סלי ענבים והקריסו פי' הפיגו טעמם ונתחמצו וגירסת רש"י דכדום ופי' שהתליעו אחר שנבצרו וכן עמרים שלקו אחר שנקצרו נותן לו מתוכן אבל אם חכרו בי' כדים יין והחמיץ חייב ליתן לו יין טוב:
פירוש באר היטב חשן משפט שכ״ג
1 שנקצרו. לשון הטור בעודם בשדה פירוש שהניחם שם לייבש ומיירי שלא פשע להניחם שם יותר מהשיעור. רש"י. סמ"ע:
2 טוב. נראה דהיינו דוקא כשהתנה עמו ליתן יין סתם אבל אם פירש דבריו ליתן לו מיין הנעשה מכרם זה מה לעשות עוד כיון שלא פשע כלום. שם: